רוב בעלי העסקים שפונים אלינו יודעים מה האפליקציה צריכה לעשות. פחות ברור להם מה קורה בין הרעיון לבין היום שבו היא מופיעה בחנות. כאן נעבור על השלבים לפי הסדר שבו אנחנו עובדים, ועל מה שכל שלב דורש מכם, לא רק מאיתנו.
המדריך מתאים לאפליקציה ללקוחות, כמו חנות או מועדון, וגם לאפליקציה לעובדים, כמו תיעוד עבודה בשטח. אם אתם עוד מתלבטים אם בכלל צריך אפליקציה, התחילו באפליקציה או אתר לעסק: איך מחליטים.
לפני שמתחילים: שלושה דברים להכין
לא צריך מסמך מסודר. מספיקות תשובות קצרות לשלוש שאלות, והן חוסכות שבועות בהמשך:
מי המשתמש ומה הפעולה המרכזית שלו? "לקוח שמזמין משלוח" או "בודק שמתעד ביקור". פעולה אחת, לא עשר.
איפה המידע נמצא היום? אקסל, קופה, הנהלת חשבונות, CRM או קבוצת וואטסאפ. כל מקור כזה הוא חיבור שצריך לתכנן.
מי אצלכם מחליט? אדם אחד שמאשר מסכים ועונה על שאלות תוך יום או יומיים. פרויקטים נתקעים בעיקר כשאין אדם כזה.
שלב 1: אפיון והגדרת הגרסה הראשונה
באפיון הופכים את הרעיון לרשימה: אילו מסכים יש, מה קורה בכל לחיצה, אילו סוגי משתמשים יש ומה כל אחד רואה, ולאילו מערכות מתחברים. בסוף השלב יש מסמך, ומתוכו נגזרים המחיר ולוח הזמנים.
מסמך אפיון טוב כולל לפחות ארבעה דברים:
רשימת המסכים, ומה קורה בכל לחיצה.
סוגי המשתמשים וההרשאות: מי רואה מה, ומי יכול לשנות מה.
החיבורים למערכות קיימות, ומי אצלכם נותן גישה אליהן.
מה לא נכנס לגרסה הראשונה.
הסעיף האחרון הוא ההחלטה החשובה בשלב הזה. גרסה ראשונה טובה עושה דבר אחד טוב ויוצאת לאוויר. כל השאר עובר לרשימה של גרסה שתיים, אחרי שרואים איך משתמשים אמיתיים מתנהגים.
דוגמה: באפליקציה של אינפוטק יש שלושה סוגי משתמשים, בודקים בשטח, לקוחות ומנהלים, וכל אחד רואה מסכים אחרים. את זה מגדירים באפיון. הוספה של סוג משתמש באמצע הפיתוח משנה הרשאות, מסכים ומבנה נתונים.
אצלנו שיחת האפיון הראשונה היא ללא עלות, וכבר בה אפשר להבין את גודל הפרויקט.
שלב 2: עיצוב מסכים ואב-טיפוס
לפני שכותבים קוד, מעצבים את המסכים ומחברים אותם לאב-טיפוס שאפשר ללחוץ עליו בטלפון. זה השלב הזול ביותר לשנות בו דעה: הזזת כפתור בעיצוב לוקחת דקות, ואחרי הפיתוח היא יכולה לקחת יום.
בעברית יש כמה דברים שכדאי לבדוק כבר כאן: טקסט מימין לשמאל שמשולב עם אנגלית ומספרים, שמות ארוכים שנשברים לשתי שורות, וחצים ואייקונים שצריכים להתהפך. גם גודל הטקסט וניגודיות הצבעים נבדקים בשלב הזה, כדי שהאפליקציה תהיה נוחה גם למשתמשים מבוגרים.
שלב 3: צד שרת, פאנל ניהול וחיבורים
זה החלק שהמשתמש לא רואה, ולעתים קרובות הוא חצי מהעבודה. כמעט כל אפליקציה עסקית צריכה שרת ומסד נתונים, ופאנל ניהול שבו אתם מעדכנים תוכן, מוצרים, משתמשים והזמנות בלי לפנות למפתח.
כאן גם מתחברים למערכות שכבר יש לכם: סליקה, מלאי, CRM או הנהלת חשבונות. באפליקציה של שוק-שאם, למשל, המלאי מסתנכרן בין האפליקציה, האתר וה-CRM, כך שהלקוח רואה את אותו מלאי בכל מקום. סנכרון כזה מתכננים לפני שבונים את המסכים, לא אחרי.
את האפליקציה עצמה אנחנו בונים ב-React Native, כך שקוד אחד רץ גם באייפון וגם באנדרואיד, ואת צד השרת ב-Node.js עם MongoDB. הבחירה הזו משפיעה גם על התחזוקה: תיקון אחד מגיע לשתי הפלטפורמות.
עוד החלטה של השלב הזה היא איך מתחברים: מספר טלפון וקוד ב-SMS, חשבון Google או חשבון Apple. אם מציעים התחברות עם Google, אפל דורשת בדרך כלל להציע גם אפשרות התחברות ששומרת על פרטיות, כמו Sign in with Apple. כדאי לדעת את זה לפני שמעצבים את מסך הכניסה.
שלב 4: פיתוח בגרסאות שאפשר לנסות
הפיתוח מתחלק לסבבים. בסוף כל סבב אתם מקבלים גרסה שאפשר להתקין בטלפון: באייפון דרך TestFlight, הכלי של אפל להפצת גרסאות בדיקה, ובאנדרואיד דרך מסלול הבדיקות של Google Play.
המטרה היא שתראו את האפליקציה מתקדמת כל כמה שבועות ותגיבו כשהשינוי עוד קטן. הערה כמו "הכפתור הזה צריך להיות במסך הראשי" עולה מעט בסבב השני, והרבה יותר שבוע לפני ההשקה.
שלב 5: בדיקות על מכשירים אמיתיים
אמולטור על המחשב לא מספיק. בודקים על אייפונים ועל מכשירי אנדרואיד שונים, כולל מכשיר ישן ומסך קטן, בחיבור חלש ובמצב טיסה. בודקים התראות Push, תשלומים בסביבת בדיקה, התחברות והתנתקות, ומה קורה כשמשתמש סוגר את האפליקציה באמצע פעולה.
כדאי לצרף לשלב הזה כמה משתמשים אמיתיים מהעסק, עובדים או לקוחות נאמנים. הם ימצאו דברים שאף בודק לא חשב עליהם, כי הם יודעים מה הם מנסים לעשות.
שלב 6: הגשה ל-App Store ול-Google Play
כדי לפרסם אפליקציה צריך חשבון מפתח באפל ובגוגל. אנחנו ממליצים לפתוח אותם על שם העסק, כחשבון ארגוני, ולא על שם הספק. כך האפליקציה נשארת שלכם גם אם תחליפו ספק. לחשבון ארגוני נדרש מספר D-U-N-S, מזהה עסקי בינלאומי שההנפקה שלו לוקחת זמן, ולכן כדאי להתחיל בזה כבר בשלב הפיתוח.
לדף האפליקציה בחנות צריך שם, תיאור, צילומי מסך ומדיניות פרטיות. בבדיקה של אפל בודקים בין השאר שהאפליקציה עובדת, שיש חשבון הדגמה לבודקים אם יש בה התחברות, ושמשתמש יכול למחוק את החשבון שלו מתוך האפליקציה. לפעמים אפליקציה נדחית בהגשה הראשונה, וזה חלק רגיל מהתהליך: מתקנים ומגישים שוב.
אנחנו מכינים את דפי החנות, מגישים ומלווים את האישור עד שהאפליקציה באוויר.
שלב 7: אחרי ההשקה
ההשקה היא לא סוף הפרויקט. בכל שנה אפל וגוגל מעלות את הדרישות: עדכון שמגישים חייב להיבנות מול גרסת המערכת החדשה, ובגוגל אפליקציה שלא עודכנה זמן רב מפסיקה להופיע למשתמשים חדשים. בנוסף יש תיקוני באגים, עדכוני אבטחה ופיצ'רים שהמשתמשים מבקשים.
כדאי גם למדוד מהיום הראשון: כמה משתמשים חוזרים, איפה הם נתקעים, ואילו מסכים אף אחד לא פותח. וכשאפליקציה גדלה, גם השרת צריך מעקב. SMAP משרתת אלפי משתמשים פעילים ביום ברחבי הארץ, ובהיקף כזה צריך לזהות עומסים ותקלות לפני שהמשתמשים מרגישים אותם.
מה נשאר באחריותכם
גם כשהספק עושה את רוב העבודה, יש כמה דברים שרק אתם יכולים לעשות:
תוכן: טקסטים, תמונות מוצרים, מחירים ותנאי שימוש. אפליקציה בלי תוכן אמיתי לא עוברת את בדיקת החנות, וגם לא מעניינת משתמשים.
מדיניות פרטיות: החנויות דורשות קישור למדיניות פרטיות. את הנוסח המשפטי כדאי לסגור עם עורך דין, לפי המידע שהאפליקציה אוספת.
ההשקה ללקוחות: אפליקציה בחנות לא מביאה משתמשים מעצמה. הלקוחות הקיימים הם הקהל הראשון, וניוזלטר, שלט בקופה או הודעה בוואטסאפ הם הדרך הזולה להגיע אליהם.
מענה למשתמשים: ביקורות בחנות ופניות מתוך האפליקציה מגיעות אליכם. כדאי להחליט מראש מי עונה, ותוך כמה זמן.
כמה זמן וכמה כסף
המספרים שאנחנו מפרסמים בעמוד השאלות הנפוצות: פיתוח אפליקציה עולה בין 30,000 ל-200,000 ₪ ומעלה, לפי המורכבות. גרסה ראשונה (MVP) של אפליקציה בסיסית לוקחת בדרך כלל 6 עד 10 שבועות, ואפליקציה מלאה עם מגוון פיצ'רים 3 עד 6 חודשים.
מה מזיז פרויקט בתוך הטווח? בעיקר מספר המסכים וסוגי המשתמשים, היקף פאנל הניהול, כמות החיבורים למערכות קיימות, תשלומים בתוך האפליקציה ויכולות AI. וחלק מהעלות ממשיך גם אחרי ההשקה: שרת ואחסון, שירות SMS אם ההתחברות היא בקוד לטלפון, חשבונות המפתחים ותחזוקה.
אחרי שיחת האפיון מקבלים הצעה מפורטת עם לוח זמנים ואבני דרך. מה נכלל בשירות, ואילו אפליקציות כבר בנינו, תמצאו בעמוד פיתוח אפליקציות לעסקים. אנחנו עובדים עם עסקים בכל הארץ.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקחת הקמת אפליקציה לעסק?
לפי הטווחים שאנחנו מפרסמים, גרסה ראשונה (MVP) של אפליקציה בסיסית לוקחת 6 עד 10 שבועות, ואפליקציה מלאה עם מגוון פיצ'רים 3 עד 6 חודשים. לוח הזמנים המדויק נקבע בסוף שלב האפיון.
צריך לבנות אפליקציה נפרדת לאייפון ולאנדרואיד?
לא. ב-React Native כותבים קוד אחד שרץ בשתי הפלטפורמות ועולה גם ל-App Store וגם ל-Google Play. כך גם התחזוקה והתיקונים נעשים פעם אחת.
על שם מי צריכים להיות חשבונות החנויות?
על שם העסק שלכם. חשבון מפתח ארגוני באפל ובגוגל מבטיח שהאפליקציה, הדירוגים והמשתמשים שלה שייכים לכם, גם אם תחליפו ספק בעתיד.
מה צריך להכין לפני שיחת האפיון?
שלוש תשובות קצרות: מי המשתמש ומה הפעולה המרכזית שלו, איפה המידע נמצא היום, ומי אצלכם מחליט ומאשר. דוגמאות לאפליקציות שאתם אוהבים עוזרות, אבל הן לא חובה.
מה קורה אם אפל דוחה את האפליקציה?
זה קורה, במיוחד בהגשה הראשונה. אפל מפרטת את הסיבה, מתקנים ומגישים שוב. סיבות נפוצות הן פרטים כמו חשבון הדגמה חסר לבודקים, או אפשרות חסרה למחוק חשבון מתוך האפליקציה.
האפליקציה צריכה תחזוקה אחרי ההשקה?
כן. אפל וגוגל מעדכנות את הדרישות שלהן בכל שנה, ובנוסף יש תיקוני באגים, עדכוני אבטחה ופיצ'רים שהמשתמשים מבקשים. אנחנו ממשיכים ללוות את האפליקציה גם אחרי שהיא באוויר.
